#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תעו. מי קודם בישיבה ובמסיבה 1) חכם מופלג וזקן מופלג 2) חכם שאינו מופלג וזקן מופלג 3) חכם שאינו מופלג וזקן שאינו מופלג? 	"1) בישיבה החכם מופלג קודם.במסיבה הזקן מופלג קודם והוא שהזקן חכם קצת.<br>2) הזקן קודם בכל ובתנאי שהוא חכם קצת.<br>3) לרשב""ם הזקן קודם בכל."	בבא בתרא קכ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תעז. המולק עוף קדשים בחוץ האם חייב כרת ומנין? 	"אינו חייב כרת. לב""ש מדכתיב זה הדבר בשחוטי חוץ לומר שעל השוחט הוא חייב ואינו חייב על המולק. לב""ה שזה הדבר נדרש לג""ש נלמד מאשר ישחט, על השחיטה חייב ואינו חייב על המליקה."	בבא בתרא קכ: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תעח. מנין שחכם מתיר ואין בעל מתיר? 	"לב""ש מדכתיב זה הדבר בהפרת נדרים לומדים שזה הדיבור כמו שכתוב בפרשה מעכב. וכתב הרשב""ם שלב""ה נפקא להו מסברא שבחכם שייך לשון היתר שמתיר לו איסור ע""י הוראה וטענה גמורה, אבל בעל מיפר לאשתו ביום שמעו בלא חרטה, מגזירת הכתוב וכל דבר קיום הנעקר ומתבטל בלא טעם קרוי הפרה וכ""כ התוס' (ד""ה מיבעי) בתי' א'. ובתי' שני כתבו שמזה הדבר דרשי כב""ש, ואע""ג דאיצטריך להכי דרשי גז""ש כיון דליכא למיפרך מידי."	בבא בתרא קכ: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תעט. מנין שהתרת נדרים 1) ביחיד מומחה 2) בשלשה הדיוטות? 	"1) דכתיב ביה ראשי המטות דמשמע מומחין ,והאי דקאמר ראשי לשון רבים,מומחים דעלמא קאמר.<br>2) לב""ה מגז""ש זה הדבר משחוטי חוץ וכתוב שם אהרן ובניו וכל ישראל אף התרת נדרים בכל ישראל ואפי' הדיוטות. והא דבעינן שלשה לרשב""ם כדי שיהיו בית דין, ואפי' לשמואל שאמר ששנים שדנו דיניהם דין אלא שנקראו ב""ד חצוף, ה""מ דיני ממונות, אבל להתיר איסור נדר לא סגי בפחות מג'. [ועי' רש""ש[. ריב""ם (בתוד""ה שהפרת) פירש מדכתיב ראשי - שנים משמע, ואין ב""ד שקול מוסיפין עליהם עוד אחד. ור""י פירש דבלא קרא ידעינן, דהא מדבעינן יחיד מומחה אם כן בהדיוטות לא סגי בחד ובעינן שנים, ואין ב""ד שקול מוסיפין עליהן עוד אחד <sup>רנא</sup> .<br>לב""ש דלית להו גז""ש למדו מוידבר משה את מועדי ה', והרשב""ם גרס אלה מועדי ה', לומר שמועדי ה' צריכים מומחים והפרת נדרים אינה צריכה מומחים <sup>רנב</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רנא.  כתב הרשב""א שי""מ דבעינן שלשה מדכתיב אהרן ובניו, אהרן חד ובניו תרי הא תלתא. וי""מ אהרן חד ובניו תרי וכל ישראל תלתא .
<br>רנב.  הר""ן בנדרים  (עח,א ד""ה שבת)  פירש דכתיב במועדו ת אלה למעוטא משמע דממעט להו כל חד וחד למילתיה שבת לקידוש ב""ד, ונדרים דלא בעי מומחים. והרשב""ם לענין שבת כתב שמועדי ה' יתירא למעט שבת, ונראה שה""ה לענין למעט נדרים .</span>"	בבא בתרא קכ: -קכא. ותוס'		
